ילד נחשף לשפה מרגע היוולדו. הוא שומע את הקולות, הקצב והניגון של השפה, ועם הזמן לומד לקבל משמעות לקולות שהוא שומע. תקשורת מתחילה ביצירת קשר עין, חיוך והפקת קולות רצוניים.
לקראת גיל שנה הילד מתחיל להפיק מילים משמעותיות. עם השנים הילד מתנסה, מקבל חיזוקים ומפתח שפה.
תהליך רכישת שפה והפקת דיבור הם תהליכים מורכבים התלויים וקשורים בבשלות מוחית, רקע סביבתי, מטען גנטי, והתפתחות אבני דרך תקינה בכל התחומים.

ישנם ילדים שבמהלך שנות חייהן הראשונות סובלים מדלקות אוזניים תכופות. דלקות אלו עלולות לגרום להצטברות נוזלים באוזניים ולירידה בשמיעה. כדאי להיות ערניים ובמידת הצורך לערוך בדיקת שמיעה.

בשל מורכבותה הרבה של רכישת השפה, יתכנו קשיים, עיכובים והפרעות היכולות לפגוע בקצב רכישתה הנורמלי. לעיתים כדאי להתיעץ בגורם מקצועי המכיר את הילד (מטפלת במעון, גננת, מורה) ובשעת הצורך לפנות לאבחון וטיפול של קלינאית תקשורת.

מצבים בהם כדאי לאבחן ולעקוב אחר הילד:

 (בגיל הצעיר-שנה שנתיים) האם הילד מביע את רצונותיו במילים או משפטים, או מעדיף להשתמש בתנועות?
 (בגיל בצעיר-שנה שנתיים) האם הילד יוצר קשר עין ומחייך לאנשים המוכרים לו?
 האם הילד מדבר בקול רם, שואל הרבה "מה?" או נראה לכם שאינו שומע אתכם?
 האם הילד נשאר בבית ונמנע ממשחק עם חברים? 
 האם הילד לא יוצא לחצר של הגן ויושב ומשחק עם עצמו?
 האם הילד לא אוהב לשמוע סיפורים שאתם מקריאים לו?
 האם הילד מתקשה לספר לכם מה עשה בגן?
 האם הילד צרוד? 
 האם הילד חוזר שוב ושוב על אותה מילה או תחילת מילה? 
 האם הילד שוכח מילים שכבר השתמש בהם בעבר?
 האם לילד שיבושי היגוי קבועים? (למשל "ת" במקום "ק" או "י" במקום "ל" )
 האם הילד מתקשה להבין שאלות והוראות?
 האם הילד מתקשה להבין את החומר הנלמד בביה"ס?

הפקת הדיבור:

היגוי: תנועתיות לא מדויקת או לא נכונה של אברי ההיגוי הגורמת להחלפת עיצורים או תנועות בעקביות (כמוזכר לעיל), השמטת עיצורים ("אובוס" במקום "אוטובוס") או שיבוש עיצורים ( דחיפת לשון בין השיניים בזמן הפקת ש, ז או ס).
 
קצב דיבור: דיבור איטי או מהיר מדי, דבור חטוף ( בליעת מילים) או גמגום ( התקעויות, לחיצות, חזרות)
 
קול: דיבור בגוון קול גבוה או נמוך מדי, בעוצמת קול חזקה או חלשה מדי, צרידות או דיבור מאונפף. (כמו בזמן צינון)
 
שפה: חסר באוצר מילים וידע עולם נרכש. (קטגוריות, עונות השנה, חגים,בע"ח…)
 
קושי תחבירי: שמוש במשפט קצר או במבנה משפט פשוט או חסר שאינו תואם גיל.
 
קושי מורפולוגי: שמוש לא נכון בידע דקדוקי: זמנים, הטיות הפועל, זכר ונקבה, מילות יחס, התאם מין ומספר, ריבוי וכו'. 
 
קושי בהבנה שפתית: קושי בהבנת שאלות והוראות מילוליות, קושי בהבנת סיפור והוראות משחק חדש. קושי בהבנת החומר הנלמד בגן ובביה"ס.
 
קשיי שליפה: קושי להזכר במילה מסוימת שהילד יודע ומכיר (המילה עומדת על קצה הלשון…)
 
קושי בהבעה: הילד מתקשה להעביר מסר יעיל, נתקע, הולך סחור סחור, לא מוצא מילים, מדבר במשפטים חסרים ולא נכונים. זקוק לתווך ע"מ להעביר מסר.ככל שהמסר גבוה ומורכב יותר, הקושי מתגבר.
 
תקשורת/פרגמטיקה: תקשורת נכונה כוללת שימוש בחוקי השיח כגון: לקיחת תור, לקיחה בחשבון את ידע המאזין, שמירה על קשר עין,שמירה על נושא השיח ומעבר מנושא לנושא.
 קושי פרגמטי מתבטא באחד או בחלק מהתחומים הנ"ל.
 
 איתור וטיפול מוקדם יאפשר לילד להתגבר על הקושי, להשתלב בחברה ובמסגרות החינוך בצורה הטובה ביותר.